ברוכים הבאים לשבוע נרות להאיר בגן חב"ד
הרבי האיר את החזון החינוכי של חינוך חב"ד: שיהיו התלמידים נרות להאיר לעצמם ולסביבתם. לכל
אחד ואחת יש תפקיד ואחריות. לפי תורת חב"ד יש משמעות אף לילדים ה'קטני קטנים' – בחיים
האישיים, בלימוד התורה ובקיום המצוות שלהם. כולנו חלק ממערך אחד שלם, והעולם מושפע
ממצוותיו של היהודי.
'שבוע נרות להאיר' נועד למקד ולהעצים את החזון של חינוך חב"ד בתוך הגן, ואף כלפי חוץ. המועד
המתאים לכך הוא ימי ההכנה ל-י' בשבט, יום הסתלקות הרבי הקודם, שרשת חינוך חב"ד נקראת על
שמו, ויום תחילת נשיאותו של הרבי נשיא דורנו. הפעילויות בפרק זמן זה יחשפו את הייחודיות של
חינוך חב"ד כלפי הצוות החינוכי, כלפי הילדים עצמם, כלפי ההורים ואף כלפי הקהילה והסביבה. בכל
שנה יודגש החזון בעזרת נושא נבחר.
השנה, תשפ"א, יתמקד שבוע נרות להאיר בגן בנושא שנים עשר הפסוקים. שנים עשר הפסוקים הם
אוסף של פסוקים, מאמרי חז"ל ודברי חסידות שליקט הרבי, וכל ילד יהודי צריך לשנן אותם ולדעת בעל
פה. השנה ימלאו 45 שנה לשיחה שבה הורה הרבי לראשונה על אמירת הפסוקים על ידי הילדים, ושבה
הוא הסביר את חשיבותם. בימי חינוך אלה נתמקד באמירת הפסוקים ובייצוגם וכן במשמעויות השונות
של פסוקים נבחרים.
יחידות לימוד יומיות
ג'ינגל
X
קיבלנו, הילדים,
מהרבי משימה
להאיר את העולם באור הגאולה.
אקיים הרבה מצוות
ומעשים טובים,
בכל יום בפי אגיד שנים עשר פסוקים.
בגן חב"ד בקול גדול פסוקים מכריזים,
זוהי השליחות שלנו, הילדים.
לפסוקים שלנו כוח אדיר
את העולם כולו להאיר
12 הפסוקים
1. תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.
2. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ אֲ-דֹנָי אֶחָד.
3. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם.
4. כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.
5. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ.
6. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי
7. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
8. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
9. יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין.
10. וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.
11. וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים.
12. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים.
ג'ינגל
X
השמש זורחת, העולם מתעורר משנתו,
ולאמפי הקטן סוף סוף קם ממיטתו.
איזה בוקר נעים, איזה בוקר נחמד!
היום ילך לאמפי עם אמא לגן חב"ד.
הוא נוטל ידיים, מצחצח שיניים
ואוכל משהו קטן.
זהו – הגיע הזמן!
לאמפי לא מוותר, הוא מתעקש
לקחת לגן כמה דברים שבהם ישתמש
מה, מה יש פה בפנים?
מממ... תכף תגלו, כולכם מוזמנים!
אחת ושתיים, שלוש ארבע,
הנה-הנה לאמפי בא.
חמש, שש ושבע גם,
לאמפי הוא פנס שמאיר את העולם.
באור מצוות ומעשים טובים
את הגאולה לעולם מביאים.
הקראה: הגיע הזמן, יצא לאמפי הקטן אל הגן.
ביד סוחב עִ מו את החפצים שהביא
ובלב – מביא אִ תו אור ושמחה.
אך נכנס לאמפי לשער הגן, ועמד ממש נרגש.
בחצר צמחו פתאום פרחים רבים, יפים וצבעוניים, שלא היו שם אתמול!
וואו! התפעל לאמפי, אילו פרחים יפים צמחו פה בִ ן לילה
אחח, איזה ריח נפלא מפיצים הפרחים. מי אתם? ומהיכן הגעתם?
עונים הפרחים : "לאמפי, לאמפי, אתה בטח זוכר את שנים עשר
הפסוקים שבכל יום אתה אומר. מי אנחנו? אנחנו פרחים שה' ברא. אנחנו כל יום זוכרים שהכול בא מאת
הא-לוקים. וכך אנו אומרים: 'בראשית ברא א-לוקים את השמיים ואת הארץ'" .
פרחים יקרים, אתם צודקים! כל מה שיש ונראה הם דברים שה' ברא!
כמה טוב שיש לנו פסוקים, שאת הבריאה של ה' לנו מזכירים.
להתראות פרחים קטנים, אנחנו אל הגן כעת נכנסים.
נכנס לאמפי אל הגן ופגש את הילדים ). ומה עושים
הילדים? אה?
הילדים: "לאמפי, לאמפי, אתה בטח זוכר את שנים עשר הפסוקים שבכל יום אתה אומר. מה אנחנו עושים?
מתפללים. אל ה' הטוב אנחנו פונים. הילדים יודעים: ה' הוא אלוקינו, אנחנו לא לבד. שמע ישראל ה' אלוקינו
ה' אחד".
ילדים יקרים, אתם צודקים! אנחנו לא לבד, יש לנו ה' אחד.
כמה טוב שיש לנו פסוקים, שאת ה' הטוב לנו מזכירים.
חיכה לאמפי בסבלנות עד שסיימו הילדים את תפילתם, ואז ניגש אל מרכז הבנייה בגן. הוא רצה ממש לבנות
בית, או בית מקדש, אבל מה הוא ראה? שהפינה תפוסה. הרבה ילדים כבר בונים ומשחקים. כל הקופסאות כבר
ריקות. לא נשארו קפלות ולא קוביות.
לאמפי היה עצוב, ואפילו דמעה קטנה זלגה מעיניו: "כולם כבר משחקים, כולם כבר בונים. כל המשחקים כבר
תפוסים וכל הילדים חברים. ומה אִ תי? מי יהיה חבר שלי? האם מישהו אִ תי יתחלק? האם גם אני אוכל לשחק?"
שמעו הילדים את לאמפי הפנס ואמרו מיד: "לאמפי, לאמפי, אתה בטח זוכר את שנים עשר הפסוקים שבכל
יום אתה אומר. בגן שלנו אין צורך לבכות וליילל. בגן שלנו יש אהבת ישראל. כמו שאומר הפסוק: 'ואהבת
לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה, זה כלל גדול בתורה' )
לך, לאמפי, משחק, ותשתתף. אתה מוזמן להצטרף. כשיש מקום בלב, יש מקום לכ-ו-ל-ם, לכל מי שאוהב".
חייך לאמפי ואמר: ילדים יקרים, אתם צודקים! כמה טוב שיש חברים מתחשבים ומשתפים!
כמה טוב שיש לנו פסוקים, שלנו אהבת ישראל מזכירים.
עכשיו חייך לאמפי חיוך גדול. הוא ידע שהיה שווה להגיע לגן חב"ד, זה באמת גן מיוחד. גן שבו אומרים בכל
יום את שנים עשר הפסוקים, וגם מקיימים.
רגע, לאמפי, מה יש לך בשק? זו הפתעה לכולכם. מגיע לכם!